נשירה סמויה מלימודים: איך הוראה מתקנת (מותאמת) עוצרת ניתוק בזמן?

מאת דבי עמינוב · דף חדש12 בנובמבר 20266 דקות קריאהמילות מפתח: נשירה סמויה, הוראה מתקנת הוד השרון, הפרעת קשב
נשירה סמויה מלימודים: איך הוראה מתקנת (מותאמת) עוצרת ניתוק בזמן?
תוכן העניינים
  1. מהי נשירה סמויה, ולמה היא כל כך קשה לזיהוי?
  2. הקשר בין הפרעת קשב לבין הדרך אל הניתוק הלימודי.
  3. הסימנים שרואים בבית לפני שבית הספר שם לב.
  4. נשירה גלויה מול נשירה סמויה: מה בין השתיים?
  5. למה סגירת פער בציון לא תמיד עוצרת את ההתנתקות?
  6. איך נראה בפועל השינוי במסלול?
  7. אימון תפקודי ואימון התנהגותי קוגניטיבי: למה הם חלק מהתהליך?
  8. מה התפקיד של ההורה ברגע הזה?
  9. מתי לפעול, ולמה כל שבוע שעובר משנה את התמונה?

נשירה סמויה מלימודים היא מצב שבו תלמיד.ה רשום.ה ונוכח.ת פיזית בבית הספר, אך מנותק.ת בפועל מתהליך הלמידה לאורך תקופה ממושכת. הוראה מתקנת (מותאמת) שמתחילה בזמן אינה רק אמצעי לסגירת פערים בציון: היא יכולה לעצור את תהליך הניתוק הזה בשלב שבו עוד אפשר לשנות כיוון, הרבה לפני שמישהו בכלל שם לב שמשהו לא בסדר. הקשר בין הפרעת קשב לבין התופעה הזו הוא ישיר, והוא לרוב מתפתח בשקט, מתחת לרדאר של בית הספר ולפעמים גם של ההורים.

מצב נפוץ הוא תלמיד.ה בחטיבת הביניים שמגיע.ה כל בוקר, יושב.ת במקום, ואפילו לא מפריע.ה לאף אחד. המחברת נשארת כמעט ריקה, השיעורים חולפים בלי שנקלט בהם דבר ממשי, וההורים שומעים מהמורה בעיקר ש"הוא.היא לא מתרכז.ת", בלי שמישהו מסביר למה ומה אפשר לעשות עם זה. זה בדיוק הרגע שבו התערבות לימודית ממוקדת יכולה להיות ההבדל בין המשך שקיעה לבין נקודת מפנה אמיתית במסלול.

מהי נשירה סמויה, ולמה היא כל כך קשה לזיהוי?

בשונה מנשירה גלויה, שבה תלמיד.ה מפסיק.ה להיות רשום.ה במוסד חינוכי ואפשר לספור אותה, נשירה סמויה מתארת מצב של היעדרות תכופה ממערכת החינוך או של נוכחות פסיבית בכיתה מבלי לחוות תהליך של למידה משמעותית, תופעה שנקראת גם "נוכח-נפקד". המשמעות בפועל: תלמיד.ה יכול.ה להיות נוכח.ת בכל שיעור, לא לקבל שום הערה על התנהגות, ועדיין להיות רחוק.ה מאוד מהחומר הנלמד.

ניתן לזהות תת-קבוצות של בני נוער הנתונים בסיכון לנשירה סמויה: אלה הנעדרים בתדירות גבוהה ולתקופות ארוכות, אלה שמתייצבים בבוקר ו"מבריזים" באמצע היום, ואלה שמגיעים לכיתה ונוכחים בשיעורים אך בעצם אינם מתחברים לתהליך החינוכי-לימודי. הקבוצה האחרונה היא בדיוק זו שהכי קל לפספס, כי היא לא מייצרת שום "אירוע" שמחייב תגובה מיידית מבית הספר.

הקשר בין הפרעת קשב לבין הדרך אל הניתוק הלימודי.

הפרעת קשב כשלעצמה אינה לקות למידה, אבל היא פוגעת בתפקודים ניהוליים כמו תכנון, ארגון זמן וזיכרון עבודה, ואלה בדיוק הכישורים שתלמיד.ה צריכ.ה כדי לעמוד בקצב של בית ספר. כשהפער בין היכולת האמיתית לבין הביצוע בפועל הולך וגדל במשך חודשים, בלי שאף אחד מגדיר אותו במילים, נוצרת בדיוק הקרקע שעליה צומחת נשירה סמויה.

תלמידים עם הפרעת קשב נמצאים בסכנת נשירה מבית הספר בשל הקושי ליישם כישורים לימודיים, חברתיים ואף רגשיים, ולעיתים הפרעת הקשב מופיעה לצד לקות/ לקויות למידה נוספות שמחריפות את התמונה. בין הסיבות הנפוצות לנשירה מבית הספר מופיעים קשיים לימודיים, לקויות למידה ובעיות קשב, לצד דימוי עצמי נמוך וקשיים רגשיים. זה בדיוק הצומת שבו אני עובדת: לא רק לתקן קושי בלשון, אלא לעצור את שרשרת ההתדרדרות לפני שהיא הופכת לדפוס קבוע.

הסימנים שרואים בבית לפני שבית הספר שם לב.

נשירה סמויה מאופיינת בריבוי היעדרויות, הישגים לימודיים נמוכים לאורך זמן ובמספר רב של מקצועות, ותחושת ניכור כלפי בית הספר. אצל תלמיד.ה עם הפרעת קשב, הסימנים האלה לרוב מופיעים קודם בבית, בניסוחים שנשמעים "רגילים" אבל חוזרים שוב ושוב.

  • התנגדות גוברת לכל שיחה על שיעורי בית, עד כדי התחמקות או "שכחה" עקבית.
  • ירידה בתיאבון או בשינה בימים שלפני מבחן או הגשת עבודה.
  • תשובות כמו "בכל מקרה לא מבינ.ה שם כלום" או "אני פשוט טיפש.ה" כשמדברים על בית הספר.
  • ויתור מהיר על מטלות שדורשות כמה שלבים, גם כשמדובר בתחום שמעניין את התלמיד.ה.
  • ניתוק חברתי שמתלווה לניתוק הלימודי: פחות שיתופים על חברים, מורים או אירועים מהיום.
  • תלמיד.ה "שקופ.ה" שלא מעיר.ה ולא מופרע.ת, ולכן לא מקבל.ת תשומת לב מהמערכת כלל.

נשירה גלויה מול נשירה סמויה: מה בין השתיים?

לעיתים לנשירה מבית הספר קודמת נשירה סמויה, כלומר תלמידים שלא עזבו את בית הספר אך מנותקים ומנוכרים ממנו, וביקור לא סדיר ונשירה סמויה נפוצים יותר בכיתות הגבוהות. הטבלה הבאה ממחישה את ההבדל המרכזי בין שתי התופעות, ולמה הסמויה קשה כל כך לאיתור.

ההבדל הזה הוא בדיוק הסיבה שלא כדאי לחכות לאיתות חריג מבית הספר. כשהתמונה מתבררת רק אחרי שהנשירה כבר גלויה, חלק גדול מהעבודה הופך קשה הרבה יותר.

רוצים לשמוע עוד על השירות שלי?

צרו קשר

למה סגירת פער בציון לא תמיד עוצרת את ההתנתקות?

תיקון ממוקד של כלל אחד בדקדוק, או תרגול חוזר של סוג שאלה שחוזר במבחנים, יכול להעלות ציון בטווח הקצר בלי לגעת בשורש הבעיה. תלמיד.ה שכבר פיתח.ה תחושה עמוקה של "אני לא שייכ.ת לכאן" לא יחזור.תחזור ללמידה פעילה רק בגלל שהציון השתפר, כי מה שנשחק אצל.ה הוא לא רק הידע אלא האמון שלו.שלה ביכולת להצליח בכלל.

זו הסיבה שאני בונה את העבודה סביב שני צירים במקביל: מיפוי מדוייק של מוקדי הקושי הלשוני-שפתי, לצד עבודה על האמון שהתלמיד.ה בכלל מוכנ.ה להשקיע שוב. בלי הציר השני, גם הצלחה לימודית נקודתית נשארת שבירה ולא תמיד מספיקה כדי להחזיר תלמיד.ה שכבר התרחק.ה מהמעגל הלימודי. הנושא הזה מורחב במאמר נפרד שעוסק בקשר בין הוראה מתקנת (מותאמת) לבין בניית ביטחון עצמי.

איך נראה בפועל השינוי במסלול?

כשתלמיד.ה מגיע.ה אליי כבר עם סימנים של ניתוק, אני לא מתחילה מרשימת תרגילים. אני מתחילה במיפוי שבודק איפה בדיוק נשברה השרשרת: האם הקושי מתחיל במודעות פונולוגית, במבנה המשפט, בהבנת הנקרא, או בהבעה בכתב. על בסיס המיפוי הזה אני בונה תוכנית עבודה אישית, כזו שמראה לתלמיד.ה הצלחה מדודה כבר בשבועות הראשונים, לא רק הבטחה כללית ש"זה ישתפר".

בנוסף לכישורי למידה: איך לתכנן הכנה למבחן, איך לפרק מטלה גדולה לשלבים.. אני משלבת כלים מהסכימה תרפיה להגמשת חשיבה: איך להתמודד עם רגע של "אני לא מבינ.ה שום דבר" בלי לוותר? אני מלמדת בהוד השרון והסביבה, ורוב התלמידים שאני פוגשת כבר מגיעים אחרי תקופה לא קצרה של תסכול מצטבר, כך שהשלב הראשון הוא תמיד להחזיר תחושת שליטה, ורק אחר כך להאיץ קצב.

אימון תפקודי ואימון התנהגותי קוגניטיבי: למה הם חלק מהתהליך?

כאן נכנס המודל המשולב שלי. אצל תלמיד.ה עם הפרעת קשב שכבר התחיל.ה להתנתק, הוראה מתקנת (מותאמת) לבדה לרוב לא מספיקה. אימון תפקודי נותן כלים לתפקודים הניהוליים עצמם: תכנון, התארגנות, ניהול זמן ומעבר בין משימות. אימון התנהגותי קוגניטיבי (CBT) עובד על המחשבות שעוצרות את התלמיד.ה עוד לפני שניגש.ה למטלה, כמו "אני לא מסוגל.ת" או "אין טעם לנסות". כשהשניים פועלים יחד עם העבודה על השפה, התלמיד.ה מקבל.ת גם את הידע, גם את הכלים להתארגן וגם את האמונה שכדאי לנסות שוב.

מה התפקיד של ההורה ברגע הזה?

הורה שמבחין בסימנים של ניתוק עומד.ת לרוב בין שתי תגובות קיצוניות: לחץ נוסף ("תתארגן.י, תתחיל.י כבר ללמוד") שרק מעמיק את ההתנגדות, או ויתור שקט שמתורגם אצל התלמיד.ה ל"גם ההורים כבר הבינו שאני לא מסוגל.ת". שתי הדרכים מזינות את אותו מעגל.

מה שעובד בפועל הוא תיווך סקרן ולא שיפוטי: לשאול מה בדיוק קורה בשיעור שבו הכי קשה, במקום לשאול למה לא למד.ה. לחפש יחד נקודת כניסה אחת קטנה שבה אפשר להצליח, ולא לנסות לתקן הכול בבת אחת. הקשר הזה בין תקשורת הורית לבין המוכנות של התלמיד.ה לחזור וללמוד הוא לעיתים קרובות ההבדל בין תהליך שמתקדם לבין תהליך שתקוע.

מתי לפעול, ולמה כל שבוע שעובר משנה את התמונה?

ככל שהניתוק נמשך זמן רב יותר, כך גדל מספר המקצועות שבהם נפער פער, וכך מעמיק הניכור כלפי בית הספר כמקום. זו לא סיבה לבהלה, אלא סיבה טובה להתחיל במיפוי מוקדם ככל האפשר, ברגע שמופיעים כמה מהסימנים שתיארתי למעלה ולא רק כשמגיע תעודה עם ציונים חריגים.

המטרה של הוראה מתקנת (מותאמת) במצב כזה היא לא רק להחזיר תלמיד.ה לממוצע כיתתי, אלא לבנות מחדש את החוויה שבית הספר הוא מקום שבו אפשר להצליח. כשזה קורה, הסיכוי לנשירה גלויה בהמשך הדרך יורד משמעותית בשילוב אימון תפקודי / התנהגותי קוגניטיבי- הכוח המניע.

שאלות ותשובות

האם תלמיד.ה שיושב.ת בשקט בכיתה ולא מפריע.ה יכול.ה להיות בתהליך של נשירה סמויה?

כן, וזה בדיוק מה שהופך את התופעה לקשה לאיתור. תלמיד.ה "נוכח-נפקד" לא מייצר אירוע משמעתי, ולכן לרוב לא מקבל.ת תשומת לב עד שהפער הלימודי כבר גדול.

איך מבדילים בין עצלנות לבין נשירה סמויה?

עצלנות היא ויתור נקודתי על מטלה מסוימת, בעוד נשירה סמויה היא דפוס עקבי של היעדרויות, ירידה בהישגים לאורך זמן בכמה מקצועות, וניכור מתגבר כלפי בית הספר. כשהדפוס חוזר על עצמו לאורך תקופה, שווה לבדוק את שורש הקושי ולא רק את ההתנהגות הנראית לעין.

האם מספיקה הוראה מתקנת (מותאמת) לבדה כדי לעצור ניתוק מלימודים?

אם התלמיד.ה נתמכ.ת רגשית ויש לו.לה חוסן חברתי סביר, עבודה לימודית ממוקדת יכולה להספיק כדי להחזיר מוטיבציה והצלחה. כשהניתוק כבר כולל גם פגיעה בביטחון העצמי או בתחושת השייכות, נדרש מודל משולב שמחבר בין הוראה מתקנת (מותאמת) לבין אימון תפקודי ואימון התנהגותי קוגניטיבי.

האם נשירה סמויה שכיחה יותר בגיל חטיבת הביניים או בתיכון?

נתוני משרד החינוך מצביעים על כך שביקור לא סדיר ונשירה סמויה נפוצים יותר בכיתות הגבוהות, אבל השורשים שלה נבנים לרוב כבר קודם לכן. ככל שמזהים את הסימנים מוקדם יותר, כך קל יותר לעצור את התהליך לפני שהוא מעמיק.

אני כאן בשבילכם, מוזמנים ליצור קשר.

צרו קשר
שירותים

הוראה מותאמת בשפה

ליווי בהוראה מותאמת בשפה לתלמידים עם הפרעת קשב ולקויות למידה, מכיתה ה' עד י"ב. מיפוי לשוני אישי ותוכנית התערבות לקראת בגרות בלשון.

לפרטים ←
רוצים לשתף את המאמר?לחצו כאן להצגת פוסט מוכן לפייסבוק
נשירה סמויה מלימודים: איך הוראה מתקנת (מותאמת) עוצרת ניתוק בזמן?

נשירה סמויה מלימודים היא מצב שבו תלמיד.ה רשום.ה ונוכח.ת פיזית בבית הספר, אך מנותק.ת בפועל מתהליך הלמידה לאורך תקופה ממושכת. הוראה מתקנת (מותאמת) שמתחילה בזמן אינה רק אמצעי לסגירת פערים בציון: היא יכולה לעצור את תהליך הניתוק הזה בשלב שבו עוד אפשר לשנות כיוון, הרבה לפני שמישהו בכלל שם לב שמשהו לא בסדר. האם תלמיד.ה שיושב.ת בשקט בכיתה ולא מפריע.ה יכול.ה להיות בתהליך של נשירה סמויה?

להמשך קריאה 👇
https://debbienewpage.bizagent.me/a/preventing-hidden-dropout-adhd-students
שיתוף בוואטסאפ

עוד מאמרים

עוד תשובות מקצועיות מאותו תחום