איך הוראה מתקנת (מותאמת) מעלה ביטחון עצמי בפועל?

מאת דבי עמינוב · דף חדש25 באוקטובר 20265 דקות קריאהמילות מפתח: איך הוראה מתקנת, CBT הפרעת קשב, הוראה מותאמת בשפה
איך הוראה מתקנת (מותאמת) מעלה ביטחון עצמי בפועל?
תוכן העניינים
  1. כשה'אני לא מסוגל' הופך לזהות, לא רק למשפט
  2. המנגנון: איך הצלחה מדודה משנה את הדיבור הפנימי?
  3. מה הופך הוראה לכזו שבונה ביטחון ולא רק ידע?
  4. אימון תפקודי לצד ההוראה: לזהות עוצמה לפני ש"מתקנים" קושי.
  5. תפקיד ההורה: בין עידוד כללי לחיזוק שעובד באמת.
  6. מתי מספיקה הוראה מתקנת (מותאמת) לבדה, ומתי צריך גם את החלק הרגשי?

הוראה מתקנת (מותאמת) מעלה ביטחון עצמי דרך מנגנון מדוייק אחד: התלמיד חווה הצלחה אמיתית במשימה שהותאמה בדיוק לרמתו, והמוח שלו צובר חוויה מוצלחת נגד האמונה "אני לא מסוגל". מתוך הכלים שאני מביאה מCBT ומסכמה תרפיה, אני יודעת שעידוד מילולי לבדו כמעט לא משנה אמונה כזו, רק חוויה חוזרת של שליטה במשימה עושה את זה, ולכן אני בונה את ההוראה סביב רצף של הצלחות מדודות, ולא רק סביב תיקון שגיאות.

יש הנחה נפוצה שצריך קודם לחזק ביטחון עצמי, ורק אחר כך להגיע ללמידה, למשל דרך שיחות עידוד או מחמאות כלליות. מצב נפוץ מאוד הוא תלמיד שקיבל שנים של משפטי תמיכה ("אתה נבון.. אתה מסוגל.."), ועדיין הביטחון שלו בלימודים לא משהו מול כל משימה חדשה. הכיוון הנכון הוא בדרך כלל הפוך: הביטחון נבנה אחרי שהיכולת מתורגמת להצלחה מוחשית וחוזרת, לא לפניה.

כשה'אני לא מסוגל' הופך לזהות, לא רק למשפט

תלמיד עם הפרעת קשב צובר במהלך השנים כרוניקה שחוזרת על עצמה: לעיתים הוא מתחיל משימה ואינו מסיים אותה. עונה תשובה שגויה על אף שהבין את החומר, הוא מקבל שוב ושוב הערות בכיתה או במשו"ב על חוסר ריכוז . כל אירוע כזה לבדו הוא זניח, אבל הצטברות של עשרות אירועים כאלה יוצרת אצל התלמיד מסקנה פנימית שאינה קשורה לציון ספציפי: "משהו בי לא תקין". זו לא תחושה רגעית אלא אמונת ליבה שמלווה אותו גם מחוץ לכיתה, עם חברים, בפעילויות חוץ בית ספריות, ואפילו בבית.

ההבדל בין זהות שלילית כזו לבין קושי אקדמי נקודתי הוא שהזהות מכלילה: תלמיד שחווה כישלון חוזר בקריאה או בהבנת הוראות עלול להסיק שהוא לא טוב בכלום. ולא רק "עדיין לא שולט במיומנות מסויימת". זו הכללה שגויה, אבל היא מרגישה אמיתית לחלוטין, ובלעדי התערבות ממוקדת היא רק מתחזקת עם השנים.

המנגנון: איך הצלחה מדודה משנה את הדיבור הפנימי?

ב-CBT המודל פשוט להבנה אבל קשה לשבירה בלי עזרה: מחשבה אוטומטית ("זה קשה מדי בשבילי") מולידה רגש (חרדה, תסכול), הרגש מוביל להתנהגות (דחיינות, הימנעות, ויתור מהיר), וההתנהגות הזו מייצרת שוב כישלון או אי-סיום שמחזק את המחשבה המקורית. המעגל הזה סוגר את עצמו בלי שהתלמיד שם לב שהוא בכלל נכנס אליו.

כדי לשבור את המעגל אינני מנסה לשכנע את התלמיד במילים שהוא מסוגל, אני בונה עבורו משימה שהוא כן מצליח בה בפועל, משימה מאתגרת כדי שההצלחה תרגיש אמיתית, ולא קלה כל כך שהיא מרגישה כמו זלזול. כשההצלחה הזו חוזרת על עצמה כמה פעמים, המחשבה האוטומטית מתחילה להשתנות מעצמה: "זה היה קשה, אבל הצלחתי", ואז עולה חיוך. זה תהליך הדרגתי, לא תובנה חד פעמית, וזה בדיוק מה שהופך אותו ליציב לאורך זמן.

מה הופך הוראה לכזו שבונה ביטחון ולא רק ידע?

לא כל תרגול בונה ביטחון, גם אם הוא נכון מבחינה לימודית. ההבדל נמצא בדיוק של רמת הקושי. אני ממפה את הפרופיל הלשוני-שפתי של התלמיד, מודעות פונולוגית, מורפו-תחביר, הבנת הנקרא, הבעה בכתב, כדי לדעת בדיוק איפה נמצא הגבול בין "קשה מידיי" ל"מספיק מאתגר". הדימוי שאני נותנת להורים הוא של ילד שנוהג בנתיב ימני: הוא לא סוטה ישר לנתיב המהיר, אלא מגביר מהירות בהדרגה עד שהוא משתלב בביטחון בדרישות הלימודיות.

כשהמשימה נבחרת נכון, התלמיד לא רק פותר אותה, הוא פותר אותה בעצמו, בלי שמישהו עשה חלק ממנה במקומו. זה ההבדל המרכזי בין הוראה שמסתפקת ב"תוצאה נכונה" לבין הוראה שמייצרת תחושת מסוגלות. אני מלמדת הוראה מתקנת (מותאמת) בהוד השרון והסביבה, ובשלושת המפגשים הראשונים עם תלמיד חדש, המיפוי הזה הוא הצעד הראשון, עוד לפני שמתחילים לעבוד על תוכן לימודי כלשהו.

רוצים לשמוע עוד על השירות שלי?

צרו קשר

אימון תפקודי לצד ההוראה: לזהות עוצמה לפני ש"מתקנים" קושי.

תלמיד מגיע אליי למפגש ראשון ולרב המחשבה שלו : "כבר אין לי כוח..הנה עוד אחת שהולכת להצביע על מה שלא בסדר איתי..". כדי למנוע את המבוכה, את המבט הכבוי בעיניים, במפגשי האימון התפקודי אני מתחילה דווקא בעוצמות, בתחומי עניין וב'יש', לא כדי להימנע מהקושי, אלא כדי שהתלמיד ייכנס לתהליך מתוך החוזקות שלו .זו בדיוק הסיבה שחיברתי בין שני העולמות במודל אחד: כך התלמיד לא נדרש להתנייד בין מטפל רגשי למורה, והחיבור הזה עצמו מקל על הביטחון שלו.

  • מיפוי עוצמות ותחומי עניין לפני כל עבודה על נקודת קושי.
  • שיחה בגובה העיניים, בלי שיפוטיות, על ניסיונות קודמים שנכשלו.
  • כלים ממיינדפולנס לוויסות לפני שניגשים למשימה מאתגרת.
  • קלפים אימוניים וביבליותרפיה לזיהוי מחשבות אוטומטיות שחוסמות ניסיון.

השילוב הזה חשוב במיוחד כשמדובר בתלמיד בבית ספר יסודי. מאותגר קשב וריכוז ואו לקות למידה. על אחת כמה וכמה כשמדובר במתבגר בחטיבה או בתיכון שנושא עימו משא כבד של חוסר אונים, תסכול ואפילו הימנעות.

תפקיד ההורה: בין עידוד כללי לחיזוק שעובד באמת.

מחמאה כללית נשמעת תומכת, אבל היא לא נותנת לתלמיד שום דבר קונקרטי להיאחז בו לכשייתקל בקושי שוב. לעיתים היא אפילו יוצרת לחץ נוסף, כי אם הוא "חכם..נבון.." והוא עדיין נכשל, המסקנה שהוא מגיע אליה היא שהוא לא באמת חכם. חיזוק שיכול לקדם: "שמתי לב שהתחלת את הקטע הזה על אף שהוא הרגיש לך מסובך, וסיימת אותו..". אמירה כזאת מחברת בין מאמץ מוגדר לתוצאה מוגדרת.

מתי מספיקה הוראה מתקנת (מותאמת) לבדה, ומתי צריך גם את החלק הרגשי?

אם התלמיד נתמך רגשית בבית ובכיתה, ויש לו חוסן חברתי סביר, הוראה מתקנת (מותאמת) לבדה יכולה מאוד להספיק כדי להניע שיפור משמעותי בביטחון העצמי, כי החוויה הלימודית החיובית מוצאת קרקע יציבה שכבר קיימת, אבל זאת כשיש הימנעות עמוקה, חרדה או נתק ממושך מלמידה, ההוראה לבדה פוגשת התנגדות שמקורה רגשי ולא אקדמי, ואז המודל המשולב, שמחבר הוראה לאימון תפקודי, נותן מענה לשני הצדדים בו-זמנית.

הוראה מתקנת (מותאמת) בלבדמודל משולב (הוראה + אימון תפקודי)
מצב רגשי נדרשחוסן חברתי ותמיכה קיימיםהימנעות, חרדה או נתק ממושך.
מיקוד עיקריחוויית הצלחה אקדמיתחוויית הצלחה + ויסות ודיבור פנימי.
קצב השינוי בביטחוןיציב ומתוןדורש זמן רב יותר בהתחלה, אך יציב יותר לטווח ארוך.
תפקיד ההורהחיזוק ממוקד על תהליךחיזוק ממוקד + תיווך רגשי בבית.

בשני המקרים העיקרון זהה: ביטחון עצמי לא נבנה מהבטחה שהכול יהיה בסדר, אלא מניסיון חוזר שבו התלמיד רואה בעצמו שהוא מצליח להתמודד עם משהו שפעם הרגיש לו בלתי אפשרי.

שאלות ותשובות

האם אפשר לבנות ביטחון עצמי בלי קודם לשפר ציונים?

כן. הביטחון נבנה מתהליך של הצלחה מדודה וחוזרת, לאו דווקא מציון גבוה. גם שיפור קטן ועקבי, אם הוא מורגש בבירור על ידי התלמיד, בונה אמונה חדשה ביכולת שלו.

איך יודעים שמדובר בביטחון עצמי נמוך ולא בעצלנות?

סימנים אופייניים הם הימנעות ממשימה לפני שמנסים אותה בכלל, תשובה קבועה של "לא מתחשק לי" או '"אין לי כוחלי".

האם הוראה מתקנת (מותאמת) מתאימה גם לתלמיד שמצליח בלימודים אבל לא בטוח בעצמו?

כן, וזה מצב נפוץ. תלמיד יכול להגיע לציון סביר תוך חרדה גבוהה או מאמץ שמתיש אותו, ואז העבודה מתמקדת בתהליך ובתחושת השליטה, לא רק בתוצר הסופי.

האם צריך גם טיפול רגשי נפרד לצד ההוראה המתקנת (מותאמת)?

תלוי במקרה. כשיש חרדה עמוקה או הימנעות ממושכת, שילוב עם אימון תפקודי שעוסק גם בוויסות ובדיבור הפנימי נותן מענה שלם יותר מהוראה אקדמית בלבד.

אני כאן בשבילכם, מוזמנים ליצור קשר.

צרו קשר
שירותים

הוראה מותאמת בשפה

ליווי בהוראה מותאמת בשפה לתלמידים עם הפרעת קשב ולקויות למידה, מכיתה ה' עד י"ב. מיפוי לשוני אישי ותוכנית התערבות לקראת בגרות בלשון.

לפרטים ←
רוצים לשתף את המאמר?לחצו כאן להצגת פוסט מוכן לפייסבוק
איך הוראה מתקנת (מותאמת) מעלה ביטחון עצמי בפועל?

הוראה מתקנת (מותאמת) מעלה ביטחון עצמי דרך מנגנון מדוייק אחד: התלמיד חווה הצלחה אמיתית במשימה שהותאמה בדיוק לרמתו, והמוח שלו צובר חוויה מוצלחת נגד האמונה "אני לא מסוגל". האם אפשר לבנות ביטחון עצמי בלי קודם לשפר ציונים?

להמשך קריאה 👇
https://debbienewpage.bizagent.me/a/adapted-teaching-self-confidence-adhd
שיתוף בוואטסאפ

עוד מאמרים

עוד תשובות מקצועיות מאותו תחום