הקשר בין הוראה מתקנת (מותאמת) לעיוותי חשיבה אצל תלמידים.

תוכן העניינים
- עיוותי חשיבה שפוגשים אותי בשיעורי הוראה מתקנת (מותאמת).
- הרגע שבו מפגש של הוראה מותאמת פוגש את האמונה על המסוגלות.
- סכמה תרפיה בתוך שיעור בעברית: איך זה נראה בפועל?
- לימוד מחדש שמתמקד בשגיאה מול זה שמתמקד בתפיסת המסוגלות.
- בנות עם הפרעת קשב: כשהעיוות נשאר בפנים.
- מלכודת הניסוח: איך משוב הורי מחזק בטעות עיוות חשיבה?
- מתי עיוות חשיבה דורש גם מפגש נפרד של אימון תפקודי?
- מה משתנה כשרואים בטעות הזדמנות ולא רק שגיאה?
כשתלמיד.ה טועה.ת בכתיב או במבנה משפט, התיקון עצמו הוא רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא המסר שהתלמיד.ה קולט.ת על עצמו.ה באותו רגע. בהוראה מתקנת (מותאמת) שאני מעבירה בהוד השרון והסביבה, אני לא עוצרת בתיקון השגיאה הלשונית עצמה, אלא בודקת מה היא מעוררת: מחשבה כמו "אוףף, שוב טעיתי, אני פשוט לא טוב.ה בזה". זהו עיוות חשיבה נפוץ, וכשמזהים אותו ברגע האמת אפשר לעבוד עליו גם בכלים מסכמה תרפיה, לא רק בכלים לשוניים.
מצב נפוץ: תלמיד.ה מקבל.ת ציון טוב בבוחן, ועדיין אומר.ת "זה היה קל, זה לא באמת מוכיח שאני מבין.ה את החומר". זו לא ענווה. זו עדות לכך שמנגנון החשיבה כבר גיבש עמדה קבועה לגבי המסוגלות שלו, ושום הצלחה חיצונית לא מערערת אותה בלי עבודה ישירה על האמונה עצמה.
עיוותי חשיבה שפוגשים אותי בשיעורי הוראה מתקנת (מותאמת).
עיוות חשיבה הוא דפוס קבוע ולא מדוייק של פרשנות מציאות, שחוזר על עצמו גם כשהעובדות מולו סותרות אותו. אצל תלמידים עם הפרעת קשב הקרקע לעיוותים כאלה פורייה יותר, כי חוויות חוזרות של אי-הצלחה, שכחה או בלבול מולידות פרשנויות שליליות על העצמי, לא רק על המטלה הבודדת.
- חשיבה של הכול או כלום: "אם לא קיבלתי מעל 90, נכשלתי..".
- הכללת יתר: "טעיתי בהבנת הנקרא, אז אני גרוע.ה בכל מקצועות רבי המלל..".
- סינון שלילי: זוכר.ת רק את הטעויות בטקסט, ומוחק.ת מהזיכרון את מה שכן דייק.
- תיוג עצמי קבוע: "אני תלמיד.ה שלא מצליח.ה בשפה..בלשון.." במקום "טעיתי במשפט הזה.".
- חיזוי קטסטרופלי: "אם אטעה בבגרות אכשל בכל מה שיבוא אחריה...".
הרגע שבו מפגש של הוראה מותאמת פוגש את האמונה על המסוגלות.
כשאני מסמנת שגיאת כתיב או טעות במבנה משפט, הרגע הזה מכיל שני מסרים בו זמנית. המסר הגלוי הוא שהמילה או המשפט שגויים. המסר הסמוי, זה שהתלמיד.ה קולט.ת ברמה הרגשית, יכול להיות "אני טועה.ת שוב, כרגיל".
לכן בהוראה מתקנת (מותאמת) אני לא עוצרת בסימון השגיאה. אני בודקת מה היא "מוכיחה" בעיני התלמיד.ה על עצמו.ה, ומנסה לפרק את הקפיצה האוטומטית בין אופסס, שגיתי.. לא שמתי לב .."לבין "אני גרוע.ה בלשון". זה ההבדל בין הערה מול המשימה לבין הארה לגבי התפיסה של התלמיד.ה את עצמו.ה.
מצב נפוץ: תלמיד.ה בחטיבת הביניים מקבל.ת בחזרה דף עבודה מלא בסימונים אדומים באיקסים על טעויות ניקוד והטיה. במקום לעבור על כל תיקון בנפרד, אני מסבירה באופן מיטבי שמתאים לרמת התלמיד.ה ואף פעם לא בצבע אדום, שמסמן עבורי סכנה , ובאותה נשימה כשהנושא הובן, אני דואגת שהגרסה הקודמת של: "לא הבנתי..", תימחק ותתחלף בגרסה חדשה וחיובית. משם מתחילה הדרך לעבודה האמיתית.
סכמה תרפיה בתוך שיעור בעברית: איך זה נראה בפועל?
סכמה היא אמונת יסוד עמוקה שנבנית מצבירה של חוויות דומות לאורך זמן, לא ממחשבה בודדת. בעוד שעבודה קוגניטיבית מתמקדת לרוב במחשבה האוטומטית שעולה במצב ספציפי, סכמה תרפיה מתעניינת בסיפור הרחב יותר שהתלמיד.ה מספר.ת לעצמו.ה על מי שהוא.היא.
דוגמה לתרגיל פשוט: כשתלמיד.ה אומר.ת "אני לא מבין.ה כלום בחומר הזה" אני מבקשת ממנו.ה דוגמה קונקרטית אחת, מהשבוע הזה, שבה כן הבין.ה קטע ששאלתי עליו. אנחנו בונים יחד רשימה קצרה של "ראיות נגד", ומניחים אותה לצד האמונה הישנה, בלי לדרוש ממנו.ה לוותר עליה מיד.
כתבתי בהרחבה על ההבדל המלא בין הכלים הטיפוליים השונים במאמר נפרד שמוקדש לכך, וכאן אני מתמקדת בשילוב הספציפי שלהם בתוך שיעור לשוני.
לימוד מחדש שמתמקד בשגיאה מול זה שמתמקד בתפיסת המסוגלות.
רוצים לשמוע עוד על השירות שלי?
צרו קשרההבדל בין שתי הגישות לא נמצא בחומר הנלמד, אלא באופן שבו מנהלים את הרגע שאחרי הטעות.
בנות עם הפרעת קשב: כשהעיוות נשאר בפנים.
בנות עם הפרעת קשב נוטות לעיתים קרובות יותר להפנים את הקושי במקום לבטא אותו החוצה. במקום הפרעה גלויה בכיתה, מתפתח דפוס של שתיקה, הימנעות משאלות, או פרפקציוניזם שמתפקד כמנגנון הגנה: "אם אני אהיה מושלמת, אף אחד לא יגלה שיש לי קושי".
אם שקוראת את זה ומזהה בעצמה תבנית דומה מהילדות שלה, היא לא לבד. לעיתים מדובר באותו סיפור שממשיך, רק בדור הבא. בשיעור ההוראה המתקנת (מותאמת) אני שמה לב דווקא לבת ששקטה מדי, שמגישה עבודה מוקפדת שלוקחת לה הרבה יותר זמן ממה שצריך, או שממעטת לשאול שאלות כדי לא להיראות "לא מבינה".
מלכודת הניסוח: איך משוב הורי מחזק בטעות עיוות חשיבה?
הכוונה טובה לא תמיד מספיקה. ניסוח שמתייחס לתכונה קבועה, כמו "את.ה כל כך חכם.ה", מסוכן דווקא כשמגיעה טעות, כי הוא מרמז שהטעות סותרת את התכונה הקבועה, ולכן מאיימת יותר. ניסוח שמתייחס לתהליך משאיר מקום לטעות בלי לערער את הזהות.
- במקום "את.ה כל כך חכם.ה", אפשר "ראיתי איך התעקשת על המשפט הזה עד שהבנת אותו".
- במקום "זה קל, למה את.ה מתקשה.ת בזה", אפשר "בוא.י נבדוק יחד מה מאתגר כאן".
- במקום "כל פעם אותו דבר", אפשר "הפעם זה דומה לקודם, בוא.י נבין מה חוזר".
מתי עיוות חשיבה דורש גם מפגש נפרד של אימון תפקודי?
לפעמים האמונה השלילית כל כך מושרשת שהיא דורשת מרחב משלה, בלי לחץ של מטלה לימודית מולה. במקרים כאלה אני ממליצה על מפגש אימון תפקודי נפרד, שבו עובדים רק על הדיבור הפנימי, דרך קלפים אימוניים, מיינדפולנס או שיחה פתוחה, בלי שהתלמיד.ה צריך.ה במקביל להתמודד עם טקסט או תרגיל.
לצד זה, אימון התנהגותי קוגניטיבי נותן כלים לזהות את הרצף שבין המחשבה לתגובה. לפעמים שני המסלולים, השיעור והאימון, עובדים יחד על אותה אמונה ממזוויות שונות, ואני ממליצה על השילוב הזה כשהעיוות כבר השפיע על המוטיבציה הכללית, לא רק על מקצוע אחד.
מה משתנה כשרואים בטעות הזדמנות ולא רק שגיאה?
כשהתיקון הלשוני מלווה בבדיקה של מה הטעות 'מוכיחה' בעיני התלמיד.ה, הטעות מפסיקה להיות עוד אישור לכישלון. היא הופכת לפרט אחד מתוך תמונה גדולה יותר, שאפשר לבחון ולערער עליה. זה לא אומר להתעלם מהדיוק הלשוני, הוא עדיין חשוב, אלא להוסיף לו שכבה: לבדוק גם מה קורה בראש של התלמיד.ה ברגע שהעט נוגע בדף.
זו העבודה שאני עושה בכל מפגש ב'דף חדש': לא רק לתקן את המשפט, אלא לבדוק מה הוא אומר, בעיני התלמיד.ה, על מי שכתב אותו.
שאלות ותשובות
מהם עיוותי חשיבה אצל תלמידים עם הפרעת קשב?
אלה דפוסי פרשנות קבועים ולא מדויקים, כמו חשיבה של הכול או כלום, הכללת יתר או תיוג עצמי שלילי, שחוזרים על עצמם גם כשהמציאות סותרת אותם. הם נוצרים לרוב מצבירה של חוויות קושי חוזרות בלמידה.
איך מזהים עיוות חשיבה בזמן שיעור הוראה מתקנת (מותאמת)?
אני שמה לב לניסוחים חוזרים כמו 'אני תמיד טועה.ת' או 'אני לא מבין.ה כלום', במיוחד כשהם לא פרופורציונליים לטעות הקונקרטית שקרתה. ברגע שהניסוח הזה עולה, אני עוצרת ובודקת אותו לפני שממשיכים הלאה בחומר.
מה ההבדל בין תיקון שגיאה לבין עבודה על תפיסת מסוגלות?
תיקון שגיאה מתייחס רק לטקסט, למילה או למשפט שגוי. עבודה על תפיסת מסוגלות בודקת גם מה הטעות אומרת לתלמיד.ה על עצמו.ה, ומנסה למנוע קפיצה אוטומטית מטעות בודדת לתיוג כללי.
האם סכמה תרפיה מתאימה לילדים ולמתבגרים?
כן, בהתאמה לגיל ולשפה שלהם. אצלי זה מתבטא בשאלות פשוטות שמחפשות דוגמאות נגדיות לאמונה השלילית, ולא בטרמינולוגיה טיפולית מורכבת.
אני כאן בשבילכם, מוזמנים ליצור קשר.
צרו קשרהוראה מותאמת בשפה
ליווי בהוראה מותאמת בשפה לתלמידים עם הפרעת קשב ולקויות למידה, מכיתה ה' עד י"ב. מיפוי לשוני אישי ותוכנית התערבות לקראת בגרות בלשון.
לפרטים ←רוצים לשתף את המאמר?לחצו כאן להצגת פוסט מוכן לפייסבוק
כשתלמיד.ה טועה.ת בכתיב או במבנה משפט, התיקון עצמו הוא רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא המסר שהתלמיד.ה קולט.ת על עצמו.ה באותו רגע. בהוראה מתקנת (מותאמת) שאני מעבירה בהוד השרון והסביבה, אני לא עוצרת בתיקון השגיאה הלשונית עצמה, אלא בודקת מה היא מעוררת: מחשבה כמו "אוףף, שוב טעיתי, אני פשוט לא טוב.ה בזה". מהם עיוותי חשיבה אצל תלמידים עם הפרעת קשב?
https://debbienewpage.bizagent.me/a/cognitive-distortions-adapted-teaching-method


