איך הופכים שיעור הוראה מתקנת (מותאמת) לחוויה מהנה?

תוכן העניינים
- מוח שמחפש גירוי: למה דף תרגול שקט מאבד את הקשב מהר כל כך?
- משחקי שפה שמלמדים דקדוק ואוצר מילים בלי שהתלמיד ירגיש שהוא בעבודה.
- כרטיסי הבזק( הברקה) בהוראה מתקנת (מותאמת): כלי לשינון או כלי להבנה?
- למידה רב-חושית: תנועה, קול וצבע בשירות הכללים הלשוניים.
- קלפים ומשחקי קופסה: מתי הם משרתים את השפה ומתי את הרגש?
- שיעור מסורתי מול שיעור חוויתי: מה באמת משתנה?
- איך מבדילים בין משחק שמלמד למשחק שרק מבדר?
שיעור בהוראה מתקנת (מותאמת) הופך לחוויתי כשהתרגול הלשוני עובר דרך משחק, תנועה וכלים חזותיים כמו :כרטיסי הבזק, ולא נשאר תרגול על דף בלבד. כשהתלמיד פעיל בגוף ובדמיון ולא רק בעט, הקשב נשאר בחדר זמן ארוך יותר, וההצלחה מורגשת באופן מיידי ולא רק בציון שמגיע בסוף. אני מלמדת הוראה מתקנת (מותאמת) בהוד השרון והסביבה שני עשורים ולאורך הדרך בניתי ארגז כלים חוויתי שמחליף חלק ניכר מהתרגול הסטטי שהתלמידים כבר מכירים מבית הספר.
יש הורים שבטוחים ששיעור טוב הוא שיעור שקט: הילד יושב, כותב, וממלא דף אחרי דף בלי להפריע. אצל תלמיד עם הפרעת קשב, השקט הזה הוא לרוב הסימן הראשון לכך שהקשב כבר יצא מהחדר, הרבה לפני שמישהו שם לב.
מוח שמחפש גירוי: למה דף תרגול שקט מאבד את הקשב מהר כל כך?
אצל ילד עם הפרעת קשב, תשומת הלב אינה נשלטת רק באמצעות רצון או משמעת עצמית, אלא מושפעת מאוד מרמת הגירוי והעניין שבמשימה עצמה. משימה חוזרת, אחידה וצפויה כמו מילוי דף תרגול מספקת מעט מאוד גירוי, ולכן הקשב בורח ממנה גם כשהתלמיד באמת רוצה להצליח.
מכאן נובע ההיגיון של שיעור חוויתי: לא מדובר בוויתור על תוכן לימודי לטובת כיף, אלא בשינוי האריזה שבה אותו תוכן מוגש. כלי כמו: משחקי שפה, כרטיס הבזק (הברקה) , קודים שאנו יוצרים לזכירת החומר ועוד.
משחקי שפה שמלמדים דקדוק ואוצר מילים בלי שהתלמיד ירגיש שהוא בעבודה.
משחק שפה , שבו התוכן הלימודי, בין אם זה שורש, משקל, חלק דיבר או מילת יחס, ארוז בתוך מבנה משחקי עם כלל ברור, מהלך ותוצאה. היתרון המרכזי הוא שהתלמיד לא חווה את עצמו כפותר תרגיל שבו הוא עלול לטעות, אלא כמשתתף במשחק שבו טעות היא חלק טבעי מהמהלך הבא.
- התאמת זוגות בין שורש למילים שנגזרות ממנו.
- "ציד" מילים מתוך טקסט לפי קטגוריה דקדוקית מוגדרת, למשל: כל הפעלים בזמן עבר.
- התאמה בין קלף מילה לקלף הגדרה או קלף דוגמה, בסגנון משחק קופסה מוכר.
- חשיפה למשחקי מחשב בתחום.
מעבר להנאה, ליתרון הזה יש השלכה ישירה על הביצוע הלימודי: כשהתלמיד משחק, העומס הרגשי שכרוך בטעות קטן באופן משמעותי, וכך הוא מוכן לנסות שוב ושוב בלי להימנע מהמשימה.
כרטיסי הבזק( הברקה) בהוראה מתקנת (מותאמת): כלי לשינון או כלי להבנה?
כרטיסי הבזק מוכרים בעיקר ככלי לשינון מהיר, מילה מול תרגום או מושג מול הגדרה, אבל בהוראה מתקנת (מותאמת) השימוש בהם יכול להיות עמוק הרבה יותר. במקום לשנן תשובה אחת קבועה, התלמיד מתרגל תהליך שלם: זיהוי דפוס, מיון בין אפשרויות והחלטה מהירה, וכך הכרטיס מתרגל מיומנות ולא רק זיכרון.
למשל, כרטיס שמציג שורש אחד בצד אחד, ומבקש מהתלמיד לשלוף בצד השני משקל או בניין מתאים, לא בודק תשובה יחידה אלא מחזק הבנה מורפולוגית שמשתמשת בה שוב ושוב בכתיבה חופשית ובקריאת טקסטים חדשים.
השימוש בכרטיסים הופך חסר תועלת כשמשתמשים בהם רק לחזרה מכאנית על רשימת מילים ארוכה בלי חיבור להקשר. במצב כזה התלמיד עלול לשנן בעל פה בלי להבין מתי בדיוק להשתמש בכלל, והידע לא עובר הלאה לכתיבה ולהבנת הנקרא.
למידה רב-חושית: תנועה, קול וצבע בשירות הכללים הלשוניים.
רוצים לשמוע עוד על השירות שלי?
צרו קשרכלל דקדוקי שנלמד רק בעיניים, כלומר מתוך קריאה שקטה על דף, נשמר אצל חלק גדול מהתלמידים לזמן קצר בלבד. הוספת ערוץ נוסף: תנועה, קול או סימון צבעוני, יוצרת יותר נקודות עיגון בזיכרון, וכך הכלל נזכר גם כמה שבועות אחרי השיעור שבו הוא נלמד.
- חלוקת מילה להברות תוך קפיצה או טפיחה על כל הברה בנפרד.
- סימון חלקי דיבר בצבעים שונים לאורך קטע קריאה שלם, כי המוח אוהב צבעים:)
- הקראת כלל דקדוקי בקול בזמן כתיבתו באוויר.
זו לא רק פעילות כייפית , אלא דרך לגייס כמה ערוצי קלט בו זמנית אצל תלמיד שהערוץ החזותי-שקט לבדו פשוט לא מספיק לו כדי להפנים כלל חדש.
קלפים ומשחקי קופסה: מתי הם משרתים את השפה ומתי את הרגש?
בחלק ממפגשי האימון התפקודי אני משתמשת בקלפים אימוניים כדי לגעת בעוצמות ובתחומי עניין, לא בתוכן לימודי. כשאותו עיקרון של קלפים עובר למפגש ההוראה המתקנת (מותאמת), הוא משרת מטרה אחרת לגמרי, והיא תרגול לשוני פעיל.
ההבחנה הזו חשובה להורים שרוצים לשחזר כלים בבית: קלף שמטרתו לעורר שיחה על רגש או העדפה הוא כלי אימוני, וקלף שמטרתו לתרגל זמן פועל, מילת קישור או תפקיד תחבירי הוא כלי לשוני. אפשר לשלב את שני הסוגים באותו מפגש, ובלבד שברור לכל הצדדים לאיזו מטרה כל קלף משרת באותו רגע.
אין צורך לרכוש ציוד מיוחד כדי להתחיל: אפשר לקחת משחק קופסה מוכר שכבר יש בבית, ולהוסיף לו כלל חדש, למשל שאי אפשר להניח קלף בלי לומר משפט שלם עם מילת היחס המתאימה לתמונה שעליו.
שיעור מסורתי מול שיעור חוויתי: מה באמת משתנה?
ההבדל בין שתי הגישות לא נמצא בתוכן הלימודי עצמו, אלא באופן שבו הוא מוגש ובתגובה לטעות במהלך התרגול.
חשוב להבהיר: המעבר לחוויתי לא אומר ויתור על קושי אמיתי. אותו כלל דקדוקי מורכב נשאר מורכב בדיוק כפי שהיה, רק שהדרך להתאמן עליו הופכת נגישה יותר לתלמיד שקשה לו לשבת , להבין ולהתמיד מול דף שקט.
איך מבדילים בין משחק שמלמד למשחק שרק מבדר?
לא כל פעילות כיפית היא כלי הוראה אפקטיבי. משחק שבאמת מלמד חייב יעד לשוני ברור מראש, ולא רק הנאה או זמן נעים שעובר.
- יש לו מטרה לשונית מוגדרת: איזה כלל או מיומנות הוא מתרגל בדיוק
- אפשר למדוד בו הצלחה, גם בעל פה ולא רק דרך ציון כתוב
- התלמיד מבקש לחזור אליו בפעם הבאה מרצונו
- אפשר להקשות אותו בהדרגה בלי לשנות את הכללים הבסיסיים שלו
בפועל אני משלבת , במידת הצורך, כלים ויזואליים, חוויתיים, כדי שהתלמיד יטמיע , יקדד בזיכרון את חוקי השפה. כך התרגול יהיה מהנה ויעיל כאחת.
שאלות ותשובות
האם שימוש במשחקים בשיעור הוראה מתקנת (מותאמת) לא פוגע ברצינות הלמידה?
לא, כי המשחק הוא אמצעי ולא מטרה: הוא תמיד בנוי סביב יעד לשוני ברור כמו כלל דקדוקי או מיומנות קריאה. התוכן הלימודי נשאר מלא ומדויק, רק האריזה שלו משתנה כדי להתאים לאופן שבו תלמיד עם הפרעת קשב קולט מידע.
כמה מהשיעור כדאי להקדיש לכלים חוויתיים וכמה לתרגול כתוב רגיל?
זה משתנה מתלמיד לתלמיד ותלוי בגיל, ברמת העייפות שלו באותו שלב ובסוג הקושי הלשוני. לרוב אני פותחת או משלבת תרגול חוויתי כדי לעורר קשב, לרב בכיתות ה' ו' וחטיבה, ולאחר מכן עוברת לתרגול כתוב כשהרעיון כבר הופנם, כך שהתרגול על הדף מגיע אחרי שהכלל כבר מוכר.
האם כרטיסי הבזק ומשחקי שפה מתאימים גם לתלמיד תיכון לקראת בגרות?
כן, רק שהתוכן שלהם משתנה בהתאם לגיל: במקום אוצר מילים בסיסי, הכרטיסים מתמקדים במבני משפט מורכבים, מונחים אקדמיים או זיהוי טענה בטקסט רב מלל. העיקרון החוויתי נשאר זהה, רק הרמה עולה.
האם אפשר להכין כלים חוויתיים כאלה גם בבית בלי ליווי מקצועי?
אפשר להתחיל עם כלים פשוטים כמו משחק קופסה מוכר שמוסיפים לו כלל לשוני, אבל כדאי לדעת בדיוק איזו מיומנות מתרגלים בכל כלי, אחרת הוא נשאר בידור בלבד. כשיש פער לשוני משמעותי, מיפוי מקצועי עוזר לבנות כלים שמכוונים בדיוק למוקדי הקושי של אותו תלמיד.
אני כאן בשבילכם, מוזמנים ליצור קשר.
צרו קשרהוראה מותאמת בשפה
ליווי בהוראה מותאמת בשפה לתלמידים עם הפרעת קשב ולקויות למידה, מכיתה ה' עד י"ב. מיפוי לשוני אישי ותוכנית התערבות לקראת בגרות בלשון.
לפרטים ←רוצים לשתף את המאמר?לחצו כאן להצגת פוסט מוכן לפייסבוק
שיעור בהוראה מתקנת (מותאמת) הופך לחוויתי כשהתרגול הלשוני עובר דרך משחק, תנועה וכלים חזותיים כמו :כרטיסי הבזק, ולא נשאר תרגול על דף בלבד. כשהתלמיד פעיל בגוף ובדמיון ולא רק בעט, הקשב נשאר בחדר זמן ארוך יותר, וההצלחה מורגשת באופן מיידי ולא רק בציון שמגיע בסוף. האם שימוש במשחקים בשיעור הוראה מתקנת (מותאמת) לא פוגע ברצינות הלמידה?
https://debbienewpage.bizagent.me/a/experiential-remedial-teaching-language-games


